מובילים תעשיה ישראלית
להצלחה בשוק הגלובלי

לקראת ראש השנה הסיני, החלטנו לעצור רגע ולעשות סדר.
לא כי אנחנו מומחים לשיווק בסין, ממש לא, ואנחנו גם לא מתיימרים להיות כאלה. להפך.
דווקא מתוך ההבנה עד כמה מדובר בעולם שונה, מורכב ומקצועי, חשבנו שיהיה נכון לשתף סקירה קצרה שתעזור לחברות ישראליות להבין למה סין לא דומה לשום שוק אחר, ולמה כאן נדרשת עבודה ייעודית ואנשים שמכירים את השטח באמת.

צבעוניות, שפה ורגולציה: הרבה מעבר להעדפה אסתטית

בסין, צבע הוא לא עניין של טעם, הוא שפה בפני עצמה.
צבעים נושאים משמעות תרבותית, פוליטית וסמלית עמוקה, ושימוש לא מדויק עלול
לבלבל, להרחיק או אפילו להיחסם.

לדוגמה:

• אדום נחשב לצבע חיובי מאוד- מזל, הצלחה, חגיגיות. שימוש בו נפוץ, אך מינון לא נכון עלול להיראות צעקני או זול.
• לבן מזוהה עם אבל ואובדן, ולכן שימוש בו כצבע מרכזי בקמפיינים חגיגיים או מותגיים עשוי להיות בעייתי.
• שחור נתפס כרשמי ורציני, אך בהקשרים מסוימים עלול לשדר קדרות או ריחוק.
• שילובים צבעוניים מסוימים, אייקונים, סמלים או דימויים עלולים להיות רגישים פוליטית או תרבותית, גם אם במערב הם נתפסים כניטרליים לחלוטין.

מעבר לכך, קיימת רגולציה קפדנית על תוכן ויזואלי וטקסטואלי: ניסוחים, הבטחות שיווקיות, דימויים של סמכות, בריאות, ביטחון או השוואות ישירות – כולם נמצאים תחת פיקוח. מה שעובר בקלות בישראל או באירופה, עלול פשוט לא לעלות לאוויר בסין.

רשתות חברתיות: אותו צורך, אקו-סיסטם אחר

בסין אין פייסבוק, אינסטגרם, לינקדאין או X.
במקומן פועלות פלטפורמות מקומיות כמו WeChat, Weibo, Douyin ואחרות, שהן הרבה יותר מרשתות חברתיות.

WeChat  למשל, הוא עולם שלם: תוכן, קהילה, שירות לקוחות, תשלומים, CRM ומכירות, הכל במקום אחד.

כתוצאה מכך, שיווק אפקטיבי בסין, במיוחד WeChat-  חורג מעבר להיקף חשיפה או מעורבות, ומתמקד בבניית מערכות יחסים ארוכות טווח בתוך פלטפורמה סגורה ומקיפה הכול-באחד.

מנועי חיפוש: גוגל לא רלוונטי

גוגל כמעט ואינו קיים בסין.
החיפוש נשען בעיקר על Baidu ומנועים מקומיים נוספים, עם אלגוריתמים, כללי SEO וציפיות תוכן שונים לגמרי.
תרגום של אתר או בלוג לסינית לא מספיק, נדרש מבנה תוכן, היררכיה ושפה שמותאמים לאופן שבו משתמשים סינים מחפשים וצורכים מידע.

AI סיני: עולם מקביל, לא גרסה מקומית

גם בתחום הבינה המלאכותית סין פועלת באקו־סיסטם נפרד.
כלי AI מערביים רבים חסומים או מוגבלים, ובמקומם פועלים מודלים מקומיים כמו ERNIE, Qwen, Doubao  ואחרים.

ההבדל הוא לא רק טכנולוגי, אלא תפיסתי:

• המודלים מאומנים על מקורות תוכן שונים, בשפה, בהקשר ובסינון רגולטורי אחר.
• יש מגבלות ברורות על סוגי שאלות, ניסוחים ותכנים.
• השימוש ב-AI משתלב בתוך פלטפורמות סיניות קיימות ולא ככלי עצמאי “חופשי” כמו במערב.

עבור שיווק, זה משפיע על יצירת תוכן, מחקר שוק, אוטומציות, ואפילו על הדרך שבה מותגים מתקשרים עם לקוחות. מי שמנסה להסתמך על כלי AI מערביים בלבד – יגלה מהר מאוד שהם לא רלוונטיים לשוק הסיני.

למה שותף מקומי הוא תנאי בסיס?

שיווק בסין כמעט ואי אפשר לנהל מרחוק בלבד.
הפערים התרבותיים, הרגולציה, השפה והפלטפורמות מחייבים ליווי מקומי אמיתי.

כאן נכנסים לתמונה מומחים לשוק הסיני.
אנחנו עובדים כבר שנים עם חברת  Brandigo, ומכירים מקרוב את המומחיות שלהם בשיווק B2B בסין: התאמת מסרים, עבודה נכונה עם הפלטפורמות המקומיות, והיכולת לחבר בין מותגים מערביים לשוק סיני בלי לאבד אמינות בדרך.

בשורה התחתונה

סין היא לא עוד שוק גדול. היא מערכת שלמה עם חוקים, קצב והיגיון משלה.
כדי לפעול בה נכון נדרשים צניעות, למידה, התאמה אמיתית ושותפים שמכירים את המציאות מבפנים.

אנחנו לא מומחים לשיווק בסין, אבל אנחנו כן יודעים לזהות מתי צריך את המומחים הנכונים.
ובשוק כמו סין, זה ההבדל בין נוכחות אמיתית לבין רעש שלא נשמע.

רוצים להעמיק עוד בשיווק B2B בסין?
ממליצים בחום לקרוא את הבלוג של Brandigo, שבו תמצאו תובנות עומק, ניסיון פרקטי ונקודת מבט עדכנית על עבודה בשוק ה-B2B  הסיני- https://www.brandigochina.com/blog

טרנדים בעיצוב וטכנולוגיה ב-2026 מוכיחים שעיצוב B2B הוא כבר לא רק עניין של מראה מודרני, אלא עניין של בהירות.

המטרה היא לעזור למשתמשים להבין מוצרים מורכבים מהר יותר, להרגיש ביטחון ולקבל החלטות עם פחות חיכוך. ככל שמסעות הרכישה הופכים ליותר עצמאיים, העיצוב מתפתח לכדי שכבה אסטרטגית המחברת בין טכנולוגיה, חוויה ותוצאות עסקיות.

לפניכם ששת השינויים המגדירים את עולם ה-B2B ב-2026.

חוויות רב-חושיות ואינטליגנציה היברידית
כשהעיצוב מורגש, לא רק נראה.

שנת 2026 מסמנת מעבר ברור מעיצוב ויזואלי בלבד לחוויות דיגיטליות רב-חושיות. אחרי שנים של "עייפות מסך", משתמשים צמאים לממשקים שמרגישים עשירים יותר, אימרסיביים (Immersive) ואנושיים יותר. גם בסביבות דיגיטליות, העיצוב שואף כעת לעורר תחושות הקשורות למגע, עומק, תנועה וחומריות.

כאן נכנסת לתמונה האינטליגנציה ההיברידית – שיתוף הפעולה בין AI ליצירתיות אנושית – והופכת לכוח מניע משמעותי. ה-AI מוטמע עמוק בתוך תהליך העבודה היצירתי:

• יצירת כיוונים ויזואליים ווריאציות.
• חקירת טקסטורות, תנועה ועומק מרחבי.
• האצת תהליכי ניסוי ורעיונאות (Ideation).

אבל ה-AI לא מגדיר את החוויה לבדו. מעצבים אנושיים מספקים את הכוונה, שיקול הדעת, הרגש והנרטיב. התוצאה היא שפה ויזואלית חדשה:

• טקסטורות רכות, טקטיליות ו"מנופחות".
• אובייקטים היפר-ריאליסטיים בשילוב עיוותים משחקיים.
• תנועה עדינה שמרמזת על משקל, התנגדות וזרימה.
• ממשקים שמרגישים עוטפים ובעלי עומק, במקום שטוחים.

למותגי B2B זה קריטי, כי מוצרים מורכבים קלים יותר להבנה כשהמשתמש מרגיש "בתוך החוויה" ולא מוצף ממנה. עיצוב רב-חושי יוצר זכירות, חיבור רגשי ובהירות – גם בסביבות טכניות מאוד. 2026 היא לא שנה של "אדם מול מכונה". היא שנה של דיאלוג יצירתי שבו ה-AI משפר את הדיוק והסקייל, בעוד בני האדם מעצבים את המשמעות והכיוון.

גלאסמורפיזם – השלב הבא (Glassmorphism, Evolved)
שקיפות כמערכת, לא כקישוט.

הגלאסמורפיזם ממשיך לתוך 2026 – אבל בצורה בוגרת ומכוונת יותר. מה שהתחיל כטרנד ויזואלי הופך למערכת עיצוב פונקציונלית שמשמשת לניהול היררכיה, צפיפות ופוקוס.

בממשקי B2B בפרט, בהם נפוצים דאשבורדים, שכבות דאטה ותוכן צפוף, משטחים דמויי-זכוכית עוזרים ל:

• להפריד שכבות בלי להשתמש במסגרות כבדות ("Borders").
• לשמור על הקשר (Context) תוך כדי הכוונת תשומת הלב.
• ליצור עומק בלי לייצר רעש ויזואלי.

שקיפות מט (Frosted), טשטוש עדין וקצוות רכים משמשים כדי לארגן מורכבות, לא כדי לקשט אותה. השינוי המרכזי ב-2026: גלאסמורפיזם הוא כבר לא "אפקט" – הוא כלי מבני שתומך בקריאות, בהירות וניווט במוצרים דיגיטליים מתוחכמים.

Vibe Code וחוויית שירות עצמי (Self-Serve UX)
עיצוב שמסביר את המוצר לפני שאנשי המכירות נכנסים לחדר.

קנייני B2B מודרניים לא רוצים שימכרו להם; הם רוצים להבין בעצמם. ב-2026, חוויות ה-B2B האפקטיביות ביותר נבנות סביב חקירה עצמאית:

• דמואים אינטראקטיביים.
• מחשבונים וסימולטורים.
• כלי קונפיגורציה וסיירים (Explorers) למוצר.
• מסעות מודרכים שמתאימים את עצמם לכוונת המשתמש.

הגישה הזו מכונה לעתים Vibe Code – תפיסת עיצוב שבה הממשק מתקשר את ערך המוצר בצורה אינטואיטיבית, ללא צורך בהסברים. עיצוב Self-serve טוב מפחית חיכוך על ידי:

• מענה על שאלות עוד לפני שהן נשאלות.
• מתן אפשרות למשתמשים לבדוק תרחישים בעצמם.
• בניית ביטחון עצמי לפני האינטראקציה האנושית.

עבור חברות B2B, זה מקצר את מחזורי המכירה ומשפר את איכות הלידים. עבור המשתמשים, זה יוצר תחושת שליטה ואמון. ב-2026, העיצוב הוא כבר לא "עטיפה" למוצר – הוא השיחה הראשונה של המוצר עם המשתמש.

לבן, מינימליזם ושקט ויזואלי
פחות רעש, יותר סמכות.

פלטות צבעים לבנות וכמעט-לבנות שולטות בעיצוב B2B ב-2026 – לא כטרנד אסתטי, אלא כבחירה אסטרטגית. לייאאוט מינימליסטי, מרווחים נדיבים ואיפוק ויזואלי הם חיוניים כאשר:

• המוצרים מורכבים.
• המסרים דורשים אמינות.
• ההחלטות נושאות משקל עסקי כבד.

חלל לבן (White space) יוצר היררכיה, משפר קריאות ומאפשר לתוכן לנשום. הוא גם משדר ביטחון: מותגים שלא צריכים לצעוק נתפסים לרוב כאמינים יותר. בעולם רווי בצבע, תנועה וגירויים, שקט ויזואלי הופך למבדל עסקי. עבור מותגי B2B, מינימליזם הוא לא עניין של להיות "ריק" – אלא להיות מדויק, ממוקד ומכוון מטרה.

פרסונליזציה דינמית בקנה מידה רחב (At Scale)
ממשק אחד, קהלים רבים.

קהלי B2B הם כמעט אף פעם לא אחידים. תפקידים שונים, תעשיות, אזורים ורמות מומחיות דורשים מסרים שונים – וב-2026, העיצוב סוף סוף משקף את המציאות הזו. הממשקים הופכים להיות אדפטיביים יותר:

• התוכן משתנה בהתאם לתעשייה או לתפקיד.
• המסרים מתאימים את עצמם להתנהגות המשתמש או לנקודת הכניסה שלו.
• הדגשים הויזואליים משתנים לפי כוונת המשתמש.

זה לא אומר לבנות עשרות אתרים שונים – זה אומר לעצב מערכות מודולריות שיכולות להגיב בצורה דינמית. פרסונליזציה ב-2026 היא עדינה, אינטליגנטית ותלוית-הקשר. כשזה נעשה נכון, המשתמש מרגיש שהמוצר "מדבר את השפה שלו" מבלי שזה ירגיש פולשני או ברור מדי.

עיצוב כמערכת (System), לא כעמוד
מודולרי, סקיילבילי ובנוי לצמיחה.

ב-2026, עיצוב B2B חזק כמעט ואינו מבוסס-עמודים (Page-based). הוא מבוסס-מערכת. מערכות עיצוב (Design Systems) מתפתחות כדי לתמוך ב:

• גדילה מהירה (Scaling) רוחבית על פני מוצרים ושווקים.
• עקביות (Consistency) בכל הפלטפורמות ונקודות המגע.
• איטרציות מהירות יותר מבלי לפגוע ביושרה של המותג.

הקומפוננטות הן גמישות, ניתנות לשימוש חוזר, ומעוצבות מתוך מחשבה על התרחבות עתידית. השינוי הזה משקף הבנה רחבה יותר: העיצוב הוא לא תוצר חד-פעמי – הוא נכס תפעולי (Operational asset). עבור ארגוני B2B, עיצוב מונחה-מערכת מאפשר מהירות, בהירות ויעילות לטווח ארוך – בלי להקריב את היצירתיות.

מחשבה לסיום

עיצוב ב-2026 הוא לא מרדף אחרי טרנדים לשם הטרנדים. הוא השימוש בעיצוב כדי להפחית מורכבות, לבנות אמון ולייצר חוויות משמעותיות בעולם טכני יותר ויותר.
עבור מותגי B2B, ההזדמנות ברורה: אלו שיתייחסו לעיצוב כשכבה אסטרטגית – ולא כקישוט ויזואלי של הרגע האחרון – יובילו את השיח, ולא רק יגררו אחריו.

אנחנו חיים בתקופה שלא דומה לשום דבר שהכרנו.
זה לא עוד שינוי, לא טרנד, ולא הפרעה זמנית, זה מגה-שיבוש. כזה שמטלטל מודלים עסקיים, שובר מוסכמות ומתרחש במהירות שאין לה זמן הסתגלות.
בשנים כאלה, הניסיון “לחזור למה שהיה” הוא טעות.
הדרך היחידה לפעול היא להבין: השיבוש כאן כדי להישאר, והשאלה האמיתית היא איך מתאימים אליו את השיווק.

מגה-שיבוש הוא קודם כול שינוי תודעתי

הטעות הנפוצה היא לחשוב שהשינוי הוא טכנולוגי.
אבל השינוי האמיתי הוא שינוי פרספקטיבה:
איך לקוחות חושבים, מחפשים, בוחנים ומקבלים החלטות, ובעיקר איך הם עושים את זה בלעדינו.
בעידן הבינה המלאכותית, חלק גדול מהBuyer Journey וה- Customer Journey מתרחש מחוץ לטווח הראייה והמדידה של אנשי השיווק.
אנחנו פוגשים את הלקוח מאוחר יותר, כשהוא כבר חקר, השווה, ניתח, לעיתים עם Agent שעשה עבורו את רוב העבודה.
זה מאתגר, אבל לא חסר תקווה.
זה מחייב שינוי גישה.

שלושה שינויים מהותיים במיינדסט של הלקוחות:

1. הלקוחות כבר לא מחפשים, הם מייצרים פתרונות Co-Create
   עברנו מעידן של חיפוש (10 לינקים כחולים) לעידן של שיחה, ומשם לעידן של אייג'נטים.
   לקוחות לא מסתפקים בהמלצות, הם רוצים תוצר: ניתוח, השוואה, Short-list, הערכת סיכונים.
   הם לא פסיביים. להפך.
   הם משתמשים ב-AI כדי להיות מעורבים יותר בתהליך קבלת ההחלטות ולבנות פתרון שמתאים להם.
   המשמעות לשיווק:
   לא “לשכנע”, אלא לאפשר יצירה משותפת.
2. מעדיפים לבד, גם ברכישות מורכבות
   יותר ויותר מקבלי החלטות, כולל בעסקאות B2B גדולות ויקרות, מעדיפים ללמוד ולחקור באופן עצמאי.
   מדובר בדור אמפיבי, נע בטבעיות בין דיגיטל לפיזי.
   הם משאירים אחריהם כמויות אדירות של עקבות דיגיטליות.
   מי שיודע לאסוף, לשקלל ולנתח אותן, מחזיק בזהב אסטרטגי.
3. סקפטיות חכמה
   לקוחות מאמצים AI אבל דורשים אותנטיות.
   קשה להבחין בין אמת לבדיה, ולכן הם מצליבים מידע ממקורות רבים: קהילות, תערוכות, סושיאל, פורומים.
   נתון מעניין: כ-40% מהמידע שמוזן לכלי AI מגיע משיחות ברדיט.
   מי שלא נמצא בזירות האלו, פשוט לא קיים בשיח שממנו ה-AI לומד.

Everything. Everywhere. All at Once.

מודל הפאנל הקלאסי נשבר.
הכול קורה במקביל, בכיוונים שונים, בלי סדר ליניארי.

אנחנו מציעים שלושה כיווני פעולה מרכזיים לשיווק ב-2026:

1. לחשוב גם על ה GenAI כלקוח- Feeding the Beast
לצד SEO נכנסת שכבה חדשה- GEO (Generative Engine Optimization)
לא במקום, אלא בנוסף.
זה אומר:
• תוכן מובנה ,Q&A, סיכומים, טבלאות
• עבודה בפורמטים מרובים
• ביסוס סמכות, אמינות ו-Trust
• חשיבה מבוססת Intent, לא רק Keywords
גם אם האינטראקציה היא Zero-Click הנוכחות משפיעה.

2. אפקט ההד: חוויות פיג'יטליות שממשיכות להדהד
כשלא רואים את כל המסע, חייבים לייצר חוויות שאנשים רוצים לשתף.
כאן נכנס מושג הPhygital Experience :
חיבור בין פיזי לדיגיטלי- בתערוכות, בפגישות מכירה, בדמוים, בהדמיות.
המטרה אינה רק לידים, אלא:
• זכירות
• ערך
• שיחה מתמשכת בזירות חיצוניות
המדידה היא לא תמיד מיידית אבל ההשפעה מצטברת.

3. המגע האנושי הוא לא Nice to Have
בעולם של תוכן מיוצר  במכונה, האותנטיות הופכת למטבע חדש.
יש לנו שלושה עוגנים אנושיים:
•  Thought Leadership- חזון, פרספקטיבה, מומחיות
•  Employee Advocacy- קולות אנושיים אמיתיים מהארגון
•  Brand Human Touch- סיפורים, קייסים, חוויות מנקודת מבט של אנשים
לא רק בשביל בני אדם! אלא גם כדי שה-GenAI יסמן אתכם כמקור אמין.

מהתובנות של השיבוש לתוכנית עבודה

כדי לא להישאב לכאוס, צריך מסגרת ברורה:
1. לוח שנה מסחרי
2. חמישה מהלכים שיווקיים שמזיזים את המחוג העסקי
3. KPIs ברורים
4. המשך למה שעובד (Tried & True)
5. חיזוק ביוזמות AI-Driven שמבדילות את 2026 מהשנה הקודמת
לא הכול.
לא בבת אחת.
אבל בכוונה, בפוקוס, ובאומץ.

השורה התחתונה-
השינוי האמיתי לא תלוי בכלים.
הוא תלוי ביכולת להישאר רגועים, חדים וממוקדים כשהכול משתבש מסביב.
והחדשות הטובות?
מי שמבין את זה עכשיו, מגיע ל-2026 עם יתרון ברור.