מאי 1, 2017
כולנו מכירים את תדמיתה של ישראל כאומת הסטרט-אפ. עם כמות סטרטאפים שמתקרבת לזו של עמק הסיליקון, לתדמית הזאת יש אחיזה משמעותית בקרקע המציאות. למעשה, על פי Rubicon Venture Capital, ישראל היא כנראה המדינה המובילה בעולם ביחס סטרטאפים-לנפש.
ומה עומד ביסוד אותו דחף בלתי נדלה שלנו הישראלים למחקר וחדשנות?
התשובה בוודאי מורכבת משילוב של גורמים רבים וזרמים עמוקים בהוויה הישראלית, אבל אין ספק שמספר קווי גזרה ייסדו את המגמה:
- ישראל היא כור היתוך למהגרים ממדינות רבות. המגוון התרבותי, החברתי והחשיבתי שנוצר במקום העבודה, יוצר כבמעיין קסם שפע של רעיונות יצירתיים וחדשניים.
- ישראל היא מדינה צעירה המתמודדת עם אתגרים ניכרים ומתמשכים בנושאי אבטחה, חקלאות, אנרגיה ועוד. כתוצאה מכך, חברות ישראליות רבות מתמקדות בפיתוח פתרונות לאתגרים הבוערים. בשעה שהן מפצחות את הנושא, הן עד מהרה מייצאות אותו אל השווקים הגלובליים.
- ישראל משקיעה משאבים רבים ומעודדת את החינוך במסלולים הריאליים (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). עם סיום התיכון והגיוס לצבא, המיומנויות שנלמדו בתיכון מועצמות ומתרגמות לידע מעשי. רבים מבוגרי יחידות הטכנולוגיה הצה"ליות נחטפים לחברות טכנולוגיה ישראליות או ממשיכים ללימודים גבוהים.
- החוצפה הישראלית והמוטיבציה להצליח כמעט בכל מחיר תורמות לאקלים שבה ליצירתיות, לחדשנות ולאינסטינקטים בריאים יש מקום על פני תהליכים ממוסדים ועבודה על פי הפרוטוקול.
- כחלק מאמונה אמיתית בכוחה של טכנולוגיה לשנות את פני התעשייה, גופי מימון פרטיים וציבוריים משקיעים סכומים גדולים בחברות בתחילת דרכן.
הנטייה המסורתית לגישה מוטת מוצר
סטרטאפים ישראליים הרוויחו מהנסיבות הייחודיות והנטייה לחדשנות ורעיונות רבים הפכו לפתרונות בקנה מידה עולמי למגוון נושאים עקרוניים כמו גם לצרכים נישתיים.
הנטייה המובהקת לפיתוח טכנולוגי הובילה חברות ישראליות להיות מבוססת יכולות מוצריות. האמונה הרבה בחוזקות הטכנולוגיות הטו את הזרקור אל פיצ'רים ויכולות ופחות על חידוד הערך שהמוצר מספק ללקוחות.
אלא שהסביבה הדיגיטלית והתפקיד המרכזי שמשחק בה המשתמש, הולידו מציאות שבה המיקוד הוא לא על "מה" אנחנו מוכרים אלא "למה" אנשים קונים את מה שאנחנו בונים.
להתמקד ב"למה" במקום ב"מה"
חברות טכנולוגיה נדרשות היום להפנים את המסר ולהתקדם לגישת פיתוח מוטת לקוח.
על פי פורבס, שינוי מדול הפיתוח לגישה מוטת לקוח דורש חשיבה מחודשת על אסטרטגיית השיווק של החברה בשעה שהמותג צריך למצוא את הדרך למנף את הנכס היקר ביותר שלו – מערכת היחסים עם לקוח.
זהו תהליך ארוך טווח שמצריך מחקר של לקוחות קיימים, כדי להבין לעומק את פרופיל המשתמש, את מסע וחווית הרכישה ואת הערוצים שבהם רוכשים פוטנציאליים מעדיפים להכיר את החברה והמוצרים שלה. השינוי הוא תודעתי וארגוני – לעבור מחשיבה שבוחנת קודם מוצר וטכנולוגיה ולסגל חשיבה שנובעת מחשיפת צרכי משתמשים.
