הבלוג של עוז

אסטרטגית מיתוג המעסיק חייבת לעבור דרך העובדים. למה? כי הם יתספו כאמינים יותר מהמותג עצמו, נמצאים ברשת יותר מהמותג עצמו וכי היכולת שלנו כמעסיקים לחזק אותם וליצור אתם מערכת יחסים טובה היא (כמעט) וודאית. מכיוון שהם שם, ושהם אחד המקורות הטובים ביותר לגיוס עובדים, כדאי להתחיל להתייחס אליהם לא רק כאל כוח עבודה חשוב ומוערך אלא כאל שגרירי מותג פוטנציאליים.

קצת נתונים

בסקר שערכה חברת MSLGroup נמצא כי הפער בין פוטנציאל החשיפה של תכנים שמפרסמים ערוצי המותג השונים, לבין פוטנציאל החשיפה שלהם לו היו מתפרסמים אצל העובדים, עומד על פי 10, בממוצע. במלים אחרות – העליתם פוסט בעמוד הפייסבוק של המותג והוא זכה ל-1000 צפיות? אם העובדים יעלו אותו הוא יזכה ל-10,000.

באותו סקר, כמו גם בסקר של מכון נילסן, עלו מסקנות מעניינות נוספות. למשל:

• כאשר עובד מעלה תוכן הקשור לחברה בערוצים הפרטיים שלו, התוכן זוכה לפי 8 מעורבות מאשר כשהוא מתוקשר על ידי החברה.

• התכנים האלה, בסופו של דבר, ישותפו יותר ויגיעו לתפוצה ממוצעת גבוהה ב-561% מאשר אלה שעולים אצל המותג. בהקשר הזה, חשוב לדעת שרמת האמון שהציבור מביע במסרים המגיעים מעובדים זוטרים גבוהה פי שתיים מאשר באלה המגיעים מההנהלה.

• בני אדם מאמינים למסרים של אחרים ב-90% מהפעמים, אבל למסרים מתאגידים או חברות – רק ב-33% מהזמן.
• 70% מדימוי המותג בעיני הלקוחות נקבע על יד אינטראקציה אישית עם המותג, ולא על ידי פרסומות, מודעות וכו'.

הנתונים האלה מובילים למסקנה ברורה – לא רק שחשוב וכדאי לנסח את מותג המעסיק בשיתוף עם העובדים, ולהתייחס לרווחתם כאל נדבך מרכזי בו, אלא שחשוב לצייד אותם בכלים: ללמד אותם על החברה כדי שידעו לענות על שאלות, לייצר רמת הזדהות גבוהה של העובדים עם החברה ולאפשר להם לתקשר את המסרים הנכונים ואת חווית העובד שלהם בצורה טובה ומדויקת.

איך עושים את זה?

בתור התחלה, חשוב לבדוק עם העובדים עד כמה הם מכירים את החברה. עד כמה הם מבינים מה היא עושה, מה הייחוד שלה ועד כמה הדימוי שיש להם על החברה תואם את מה שאתם כהנהלה הייתם רוצים שישדרו החוצה. בדקו איפה יש חריקות וחוסר הלימה, ועבדו על הנקודות האלה (זה תהליך, אבל יש מי שידריך אתכם בו).

כשרמת התאימות גבוהה מספיק – אפשר להעמיק. לצייד אותם בידע מדויק על השוק והמגמות בו, על תהליכים שהחברה עוברת, על היתרונות שלה. לשם כך, התקשורת הפנים ארגונית צריכה להיות שקופה ומשתפת. ככל שהעובדים יכירו טוב יותר את השוק בו החברה פועלת, כך הם יתקשרו אותה טוב יותר, והמותג עצמו ייתפס כמקצועי יותר. ככל שהם ירגישו שהקול שלהם חשוב, כך הם ישתמשו בו. שימו לב שלא מדובר בלהכתיב מסרים – זה אף פעם לא עובד – אלא רק בהעשרה של העובדים במידע מדויק ורלוונטי אותו יוכלו, אם ירצו, לתקשר בערוצים שבהם הם פועלים.

במובנים מסוימים, אפשר לקרוא לזה "מיתוג מועסקים" – עזרו לעובדים, כל אחד בתחומו, להפוך למומחים, למובילי דעה, לאנשים שאליהם פונים כדי לקבל עצה. עזרו להם לשפר את יכולות הכתיבה שלהם. להדק את פרופיל הלינקדין שלהם. לדעת לצלם טוב יותר. תחשבו כמה מוטיבציה תהיה להם להעלות תמונות מכנס עובדים או מיום כיף של החברה גם לפרופיל האישי, אם התמונות יהיו טובות, או כמה רצון יהיה להם להיכנס לדיון הקשור בשדה הפעילות של החברה (בטוויטר או בפייסבוק או גם בשיחה אישית) אם הם ירגישו שהם מכירים את החברה, מאמינים בה ויודעים על מה הם מדברים.

יש עוד המון לעשות – לעודד אותם לספר את הסיפור שלהם בחברה, ליצור עבורם פלטפורמות, להשתמש בתכנים שלהם בערוצי החברה. להפוך אותם לפנים של החברה, כמו למשל בקמפיין הגיוס המצליח של Oracle  באינסטגרם:

באותו סקר של  https://mslgroup.com/news התברר כי בממוצע, רק 26% מהעובדים בחברה מעלים תכנים הקשורים בעבודתם לרשתות החברתיות. זה אומר ש-74% לא. אז קדימה, למה אתם מחכים?

הקו שבין שעות העבודה ושעות הפנאי, קו שכבר שנים הופך מטושטש, ממשיך לדהות ביתר שאת. הזרזים המידיים לזליגת החיים הפרטיים אל שעות העבודה הם הוואטסאפים מחברים, משפחה וקבוצות, והרשתות החברתיות השונות. ובינינו, מי יכול לומר לא לסרטון מהגן של הילד,מהודעת פוש על הקבוצה שאנחנו אוהדים או מסטטוס בפייסבוק שאנחנו חייבים לשתף.

מחקרים עדכניים שנערכו בארה"ב מראים שמתוך 8 שעות עבודה ביום, עובדים מיצרים תפוקה משמעותית במשך שעתיים ו-53 דקות בלבד. הם מבלים 44 דקות (!) ברשתות חברתיות ו-40 דקות נוספות בשיחות חולין, כנראה על מה שהם קראו שם. ומצד שני, הם גם יכנסו ללינקדאין בשעות הערב ויפרגנו לפוסט שהחברה פרסמה, יעלו תמונות מתויגות מכנסים מקצועיים ויעלו לפגישת סקייפ גם אחרי שעות העבודה. כל זה היה יכול להישאר בגדר עובדות יבשות, אלמלא הקשר המתגבר בין מחויבות העובדים בעולם הדיגיטלי, להצלחת החברה.

אז מה עכשיו?

עכשיו, יותר ויותר מנהלים מבינים שהקשר החשוב ביותר להצלחת החברה הוא הקשר בין דרגי הניהול לבין העובדים שלהם. לא הקשר עם המשקיעים, לא הקשר עם הלקוחות ולא הקשר עם ספקים. מבלי להפחית מחשיבותם וכבודם של האחרונים, מי שדואג להניע את גלגלי החדשנות, השירות, היצירתיות והביזנס, זה ההון האנושי שמגיע כל יום כדי לתת ערך. בהשאלה למונחי הכדורסל, לא האוהדים, לא הבעלים ולא העסקנים - קבוצה מצליחה היא קבוצה שהמאמן שלה לוקח את החומר האנושי ומוציא ממנו מעל ומעבר. גורם לו לראות את התמונה הגדולה ואת המטרה, לפני שהוא רואה רק את הנתונים הסטטיסטיים שלו עצמו.

רתימת עובדים כמטרה

תפיסות חדשות טוענות שרתימת עובדים (Engagement) שמיושמת כתהליך, כלי או מתודולוגיה מחטיאה את העניין עצמו - הפיכתו של העובד לגורם שבאורח מודע ופעיל פועל כדי להציף ערך מרבי לארגון וללקוחות זאת המטרה. כל שאר האמצעים רק משרתים אותה.

מעורבות היא התנהגות

המשכה של התפיסה רואה בהתנהגות העובדים מדד למעורבות שלו. התנהגות היא כלי יעיל ממספר טעמים: אפשר להגדיר התנהגות רצויה, למדוד אותה, לנטר את תדירותה ולבחון את תוצאותיה. בניגוד למהלכים מקובלים שבודקים מחשבות ורעיונות (דבר טוב כשלעצמו), ברוב הפעמים קשה עד בלתי אפשרי להבין את הקשר בין המחשבות והאמונות לבין התרגום שלהן בשטח.

מתקשורת ארגונית למהלך ארגוני

תפיסת ההתנהלות וההתנהגות משליכה באופן ישיר על תכניות העבודה להעצמת ורתימת העובדים. אם לפני שנים השאלה המרכזית היתה "איך נתקשר את האסטרטגיה", מתוך כוונה לטעת בעובדים מוטיבציה והשראה להוציא אותה אל הפועל, היום ברור שדרוש מהלך ארגוני כוללני יותר, שכולל חשיבה מחדש על מודלים של מנהיגות שתחלחל מרמת ההנהלה הבכירה דרך שכבות הביניים, יצירת אקלים ארגוני שמקדם בכל אמצעי את ערכי הליבה של הארגון ומביע את הערכתו לכישרונם של האינדבידואלים. התפיסה הזאת רואה בתקשורת הפנים ארגונית חלק מארסנל הכלים לרתימת העובד והשינוי ההתנהגותי הצפוי.

הנדסה לאחור

המעבר מהגישה הלינארית אסטרטגיה > תקשורת; אל עבר מודל של אסטרטגיה >  טקטיקה ארגונית > שינוי התנהגותי > קשת של אמצעים (תקשורת היא רק אחד מסוכני השינוי כאמור); מצריך שינוי חשיבתי. על פי המודל, הפעולות הרצויות - עד היום בקצה שרשרת העבודה ובגדר שאיפה למימוש), הופכות להיות מרכז החשיבה. מהן מתחילה חשיבה לאחור סביב הפעולות הרצויות, ועבורן לבנות תכניות פעולה אפקטיביות.

כך למשל, אולי כל תכנית ההכרה והתגמול בארגון תזכה לחשיבה מחדש. אולי הכלים, אמצעי הלמידה, הערכים שעד היום שידרו להם והמבניות הארגונית לא אפשרו להם להצטיין בפעולות שלהם.

לאן הולכים מכאן?

העולם השתנה. סקרי מעורבות עובדים כבר לא מעידים על העשייה בפועל והשוואות בין תוצאות עבר כבר לא רלוונטיות. זה הזמן לחשוב מחדש על מיומנויות ומודלים לרתימת עובדים, ולשלב כלים דיגיטליים, תיאורטיים ויצירתיים כדי להעביר את העובדים אל הצד שלכם, המעסיקים.

בעידן הדיגיטלי והמתקדם של היום, כל אחד יכול להשפיע על האופן בו הוא נתפס בעיני אחרים ולשווק את עצמו, לאו דווקא את המוצרים או השירותים שהעסק שלו מציע למכירה. לכן, על אף שהמילה "מיתוג" מתייחסת בדרך כלל לעסקים, הבה נדבר על מיתוג אישי: Personal Banding

באופן יוצא-דופן וחגיגי, אנו מתרחקים מעיסוקינו היומיומי במיתוג חברות והובלתן ליצירת בידול בשוק הגלובלי ומעבודתינו במיתוג פנים-אירגוני של החברות במשק הישראלי,

לטובת: המיתוג ש-ל-כ-ם להשבחת המיצוב שלכם מנהלי: שיווק / מרקום / מוצר וסמנכ"לים לקראת השנה החדשה.

איך ממתגים את עצמכם?

ראשית מתחילים לחשוב על עצמכם כמותג: מגדירים לעצמכם מי אתם, מה הערכים החשובים לכם, מה השאיפות שלכם ומה מייחד אתכם מאחרים. שאלו בני משפחה וחברים כיצד הם תופסים אתכם; היעזרו בתשובות שלהם על מנת לבנות לעצמכם חזון מיתוגי אישי שישקף את האופן בו אתם רוצים שאחרים יתפסו אתכם, את החיים האישיים והמקצועיים שלכם. כעת הגיע הזמן לפעול על מנת להגשים אותו.

טפחו מערכות יחסים

בעוד הרשתות החברתיות מהוות עבורנו דרך נוחה לתקשר עם אחרים, קשרים שנבנים פנים אל פנים הם עדיין היעילים ביותר לאיתור וניצול הזדמנויות אישיות ועסקיות. בנוסף, חפשו אירועים עסקיים ומקצועיים בסביבתכם (כנסים מוכרים וגם מפגשי Meetup אינטימיים וממוקדים להעשרה מקצועית), אלה המקומות הטובים ביותר לפגוש אנשים חדשים ולבנות קשרים שיכולים להוביל להזדמנויות, ע"י שימור מיידי של ההיכרות מסביבת ה"אופליין" לעולם הדיגיטלי. הובילו את רשת המכרים המקצועיים שלכם – זה הכי טבעי.

צרו ונהלו את הנוכחות שלכם ברשת

בדקו את הפרופילים שלכם באינטרנט, מתוצאות חיפוש השם שלכם בגוגל – אגב, אם עדיין אין לכם אתר משלכם, הגיע הזמן לבנות אחד. גם האתר הפשוט ביותר, שכולל שם, רקע וכמה קישורים, ישפר פלאים את מיתוג שלכם – ועד לפרופילים שלכם ברשתות החברתיות.

אם אתם רוצים לשפר את הנראות שלכם, לחפש לקוחות פוטנציאליים או להכיר אנשי קשר חדשים, הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לייעל את פרופיל הלינקדאין שלכם – שכן מדובר ברשת החברתית המובילה לעסקים:

1. השתמשו בתמונת פרופיל מקצועית ולא בתמונה חובבנית או סלפי.
2. מלאו את כל השדות (תיאור, ניסיון וכו') באופן שיתאים למיתוג שלכם ועדכנו אותו מעת לעת.
3. אם ברצונכם לעודד תקשורת אישית – הוספת מספר הטלפון שלכם לכותרת / לתיאור יעלה את מספר הפניות אליכם. תדגישו את מה שאתם רוצים בכל שלב שקריירה שלכם.
4. שלחו בקשות יזומות ליצירת קשר עם אנשים שאתם מכירים ולאחר-מכן לאנשים שיכולים לעזור לכם להרחיב את הקשרים שלכם.
5. תמכו והמליצו על אחרים. כך גם תעזרו להם וגם תשפרו את נראות הפרופיל שלכם.

לסיכום,

מיתוג אישי "Personal Branding" אינו פחות חשוב ממיתוג עסקי. כולנו משאירים אחרינו עקבות ברשת, ומוטב שטביעת הרגל הדיגיטלית שלנו תשקף את מי שאנחנו באופן מיטבי.

התשובה טמונה בהבנת הקשר הברור בין הנוכחות המותגית ובין העובדים בכל מקום ברחבי עולם. על ידי מיקוד ויישום של ערכי המותג בשוק הגלובלי וחיזוקו בתוך הארגון, תוכלו לטפח תרבות ארגונית רב-לאומית ולהתחיל לחשוב על שפה ונוכחות חוצת-תרבויות, המיושמת בעקביות בכל נקודות הממשק ובכל השווקים.

כש-Maytronics, מובילה עולמית בפתרונות ניקוי אוטומטי של בריכות, החלה להרחיב את פעילותה בעולם, החברה בחנה דרכי הפעולה לבניית מותג גלובלי עוצמתי, תוך שימור תרבות ארגונית ייחודית, ערכים ו-DNA.

לצד מיקוד בערכי הליבה של החברה, התחלנו בתהליך חוצה יבשות, שמינף את הדיאלוג הייחודי הפנים-ארגוני על מנת לחזק את הבטחת המותג Exceptional Experience בכל העולם.

כולכם שמעתם את המונח שיווק מבוסס תוכן, או בשמו הנוצץ יותר Inbound Marketing. זה בוודאי הביטוי הכי חם בתחום שגם כך עמוס בביטויים יצירתיים.

אבל מה הוא באמת אומר וחשוב מכך, איך הוא יכול לגרום לעסק שלכם לצמוח?

אם היינו מספרים לכם שהעולם עומד בפני מהפכה דיגיטלית, הייתם מופתעים? אנחנו לא. תמורות טכנולוגיות מטשטשות את הגבול בין מציאות לדמיון ומעצבות מול פניניו תהליכים שישנו בצורה דרמטית את דפוסי החיים שלנו.

אלה לא רק שינויים שמשנים את סגנון החיים ואיכותם, אלא גם שיטות וצורות חשיבה חדשות לדרך שבה נבנים מודלים עסקיים ומוצרים מפותחים ומשווקים. אנחנו רואים זאת בכל ענף ותעשייה. דמוקרטיזציית הייצור למשל, היא מהפכה עצומה. בקרוב, כמעט כל אחד יוכל להמציא ולייצר מוצרים במהירות ובזול. לכך מצטרף אתגר נוסף - מכירה ישירה לצרכן הסופי שהוא אגב מתוחכם, ידען ומשפיע על גורל המותג יותר מאי פעם.

והשאלה שאנחנו שואלים את עצמנו היום היא איך אנחנו, מנהלים, אנשי שיווק, אסטרטגיה ומיתוג, מגיבים לשינויים הצפויים? להמשיך לעשות את אותו דבר שעבד לנו עד היום ולקוות לטוב זאת תמיד אפשרות. או שנביט למציאות המשתנה בעיניים, נבצע התאמות, ננצל את השנויים לא רק כדי לשרוד, אלא כדי להזניק קדימה את הפעילות העסקים.

איפה מתחילים? חשוב להבין שהגורם החשוב ביותר בעידן החדש הוא הלקוח הסופי. זה שבפועל יעשה שימוש במוצר או בשירות. לא המוצר עצמו, לא הטכנולוגיה שמפעילה אותו ולא תנאי השוק או התחרות יקבעו גורלות - אלא פסיקת המשתמש!

בסוף היום, ההבדל בין מוצר מצליח סובב סביב השאלה האם הוא קולע לעולמו של הלקוח: לצרכים, לאמונות, לעכבות ולרצונות שלו, ואיך הוא עונה לכל אלה.

להכיר, להבין, לזהות ולדבר עם הלקוחות הפוטנציאליים שלכם

המשמעות המעשית היא שפגישה עם לקוחות לאורך מסע ההחלטות שלהם, מיפוי התוואי והבנה עמוקה של הדברים שהם עוברים במהלכו הופכת להיות שלב יסודי.

לאחר שהשלמת השלב הזה, ורק לאחריו, תוכלו ליצור פרופיל לקוחות פוטנציאליים (buyers personas) אמיתי; לגלות איך עונים על צרכים, כאבים ואתגרים; להכין מערך תוכן וכלים שיווקיים כדי ליצור נקודות מפגש שונות; להקצות משאבים ארגוניים - שיווקיים, מכירתיים ואחרים - כדי ליצור תקשורת רלוונטית ואפקטיבית; ולאגד את הארגון בכל מחלקותיו לראש חץ אחד.

כל זה קורה כשקודם כל מכירים את הלקוח! משם, הדרך כבר תהיה ברורה.

הטכנולוגיה מייצרת הזדמנות גדולה לחברות ישראליות שמוכרות בשוק הגלובלי ומשנה את חוקי המשחק, את שרשרת הערך ואת הדרך בה אנחנו משווקים לעולם.

רוב התעשייה הישראלית המופנית לייצוא מבוססת על חברות המייצרות מוצרים ופתרונות שיש בהן ערך טכנולוגי- טכנולוגיות מים, מוצרים לתעשיית המדיקל, רובוטים, בקרים חכמים ועוד. המשותף לכולם הוא ביתרון משמעותי (ולעיתים ייחודי) למשתמש הסופי. יחד עם זאת, בעולם ה B2B בו אנו פועלים, אנו מגיעים למשתמש לאחר שהמוצר והפתרון עבר מספר ידיים. חברות OEM הן הדוגמא הקיצונית לשרשרת ערך ארוכה שבסופה אין למשתמש מושג שהמוצר או הרכיב, יוצרו על ידי חברה ישראלית ספציפית.

למציאות זו מתווספים אתגרים רבים נוספים. למשל – כמה פעמים הרגשתם שהמפיץ שלכם לא מקדם מוצר ספציפי בגלל שיש לאנשי המכירות אינטרסים שונים? או שאנשי המכירות נלחמים רק על מחיר ולא מצליחים להעביר את הערך האמיתי ללקוח?

היום אפשר לשנות את המציאות הזו בעזרת תקשורת ישירה עם המשתמשים ועם גורמים נוספים שחשובים בתהליך ההחלטה והמכירה של המוצר שלכם. היום ניתן באמצעים דיגיטליים מגוונים לחזק את המיצוב והמותג שלכם בשוק, לייצר דרישה מלמטה ולשנות את הדרך בה המוצר שלכם נתפס ונמכר – כל זאת מבלי לאיים על השותפים הטבעיים שלכם שממשיכים למכור אתכם.

עבור חברות ישראליות המוכרות בשוק הגלובלי, הטכנולוגיה מייצרת הזדמנות גדולה ומשנה את חוקי המשחק, את שרשרת הערך ואת הדרך בה המותג ומערכות השיווק פועלים בעולם. הטכנולוגיה, ושילוב Online marketing באסטרטגיית השיווק הכוללת מאפשרת לנו לדבר עם המשתמש שלנו בכל מקום בעולם בו הוא נמצא – וזו הזדמנות אדירה!

השינוי הזה כבר מורגש בעולם וחברות שפעם לא היוו תחרות מתחילות לנגוס בנתחי שוק של החברות הגדולות – במיוחד בנישות מקצועיות בהן ניתן  להראות ערך אמיתי למשתמש. באמצעות שיווק בערוצים דיגיטליים חברות אלה מצליחות להוכיח הבנה של צרכי המשתמש, ולתקשר איתו באופן בלתי אמצעי (ולפעמים אפילו למכור לו ישירות).

עם זאת יש אתגר גדול ואף איום, היות וחברות שלא תשכילנה לייצר תמהיל שיווקי שיש בו שימוש בפלטפורמות דיגיטליות ולא תדענה לתקשר ישירות עם המשתמשים, עלולות למצוא עצמן לא רלוונטיות. בצד האופטימי של המשוואה, אלו שכן יגלו את העוצמה של קשר ישיר עם המשתמש, של הבנה מעמיקה של הצורך שלו, עשויות למצוא עצמן מוכרות על ערך ובעלות יתרון תחרותי מהותי.

לסיכום – כחברות ישראליות, המציאות היום טובה מתמיד ומאתגרת מתמיד! היא מצריכה שינויים מהותיים בדרך בה אנחנו ממתגים וממצבים עצמינו ובאופן בו אנו משווקים עצמינו לעולם. אם נדע לנהל את השינוי באופן פרו-אקטיבי יש הזדמנות לשגשוג והצלחה אמיתיים.

רבות נכתב על כוחו של המותג ועל חשיבות בנייתו גם בעולם ה B2B, על הפרמיה שלקוחות ישלמו עבור ערך אמיתי, ועל הנאמנות התורמת ליציבות ולחיזוק החברה. בהיבט הזה הבטחת המותג משמשת כמנוף לצמיחה עסקית ע"י תהליכים פנים ארגוניים המחוברים ישירות עם מאמצי השיווק של החברה.

סדרת הפוסטים הבאים לקוחים ממגזין E3* החדש שכתבנו, ערכנו ועיצבנו המוקדש כולו ל Branding In. Branding In הינה מתודה המחברת את הארגון להבטחת המותג – לערך המבדל שהיא מביאה לשוק וללקוחותיה. המגזין מתמקד בתהליכים הפנים ארגוניים המהווים חלק חשוב מבניית החברה כמותג גלובלי חזק ומשמעותי.

•  איך דואגים למימוש ההבטחה בכל נקודת ממשק עם הלקוח?
• איך מחברים את העובדים למשמעות מאחורי ההבטחה?
• איך עוזרים לעובדים להבין שיש להם תפקיד משמעותי בהצלחת החברה ובמימוש ההבטחה ויוצרים תהליך של שיפור מתמשך המשתף קולות מכל רחבי הארגון?

על ידי חיבור כל המחלקות מכל הדיסיפלינות לציר מרכזי אחד של הבטחת המותג וחיבור כל עובדי הארגון למשמעות ולאחריות שיש לכל אחד ואחת מהם במימוש ההבטחה והערך שהארגון מביא ללקוחותיו

על חיבור עובדי פורד להבטחת המותג Go Further ניתן לקרוא ב:

http://www.forbes.com/sites/dalebuss/2012/06/14/go-further-brand-message-is-aimed-at-fords-employees-too/

להורדת המגזין המלא:  http://ozbranding.co.il/landing/landing_E3

* E3 העולמית הינה רשת של חברות מיתוג נבחרות מהעולם, הפועלת ב– 31 מדינות, החברות ברשת מאפשרת לנו להציע ללקוחותינו קשר בלתי אמצעי עם שווקי היעד בה הם פועלים ויכולת הטמעה לוקאלית של המותג.