ריבי קסטן בוק Recent Posts
מדוכן הפירות לקו החזית: המסע הבלתי צפוי של אימוג'י האבטיח
By
ריבי קסטן בוק
, 25/07/2024
ניווט בסימבוליות דיגיטלית יכול להיות מורכב, אך המקרה של אימוג'י האבטיח מוסיף שכבת מורכבות ייחודית. זוהי דוגמה מובהקת כיצד סמלים יכולים לעצב נרטיבים מקוונים ולשלוט בתפיסות גלובליות. פוסט זה חושף את השימוש האסטרטגי באימוג'י ומציע דרכים מעשיות לתמוך בקולות פרו-ישראלים בזירה הדיגיטלית.
ראשית, גילוי נאות: קוראים לי ריבי ואני ציונית. בשנים האחרונות מצאתי עצמי בעולם המקוון של ההסברה הישראלית, עדה מקרוב לאתגרים של ייצוג הנרטיב הישראלי בנוף הדיגיטלי העולמי הרחב. לא משימה פשוטה, איתה מתמודדים יוצרי תוכן ישראלים מוכשרים ביתר שאת (המלצות על חלקם בסוף הבלוג, אגב). פוסט הבלוג הזה בוחן מקרה מרתק של אקטיביזם דיגיטלי: כיצד אימוג'י פשוט של פרי הפך לשדה קרב על שליטה בנרטיב. נחקור את האסטרטגיות השיווקיות שבפעולה ואת ההשלכות שלהן על הנוכחות המקוונת של ישראל. בעוד שאנו מנתחים טקטיקות אלו באופן אובייקטיבי, מטרתנו היא, בסופו של דבר, להעצים קולות פרו-ישראליים בדיאלוג הדיגיטלי המתפתח הזה.
נתחיל מהשורשים
לקראת יום האבטיח הלאומי ב-3 באוגוסט, אתם מוזמנים להחשף לסיפור שיווקי עסיסי, כזה שמורכב מיותר ממה שנראה לעין. זהו סיפורו של אימוג'י פרי פשוט שהפך לסמל רב עוצמה באחד הסכסוכים המורכבים בעולם. שורשי הסיפור הזה מתחילים עוד בשנות ה-60, כאשר האבטיח, עם צבעיו המזכירים את דגל פלסטין, הפך לסמל מוסווה של הזהות הפלסטינית. האקטיביסטים הפלסטינאים השתמשו בדימוי האבטיח בגרפיטי ובכרזות, בעיקר מכיוון שב-1967 ישראל העבירה חוק האוסר הנפה או הצגה של דגלי פלסטין. האבטיח הפך לסמל להתנגדות פוליטית, ואם נעשה קפיצה קדימה לעידן הדיגיטלי של ימינו, סמל זה מצא חיים חדשים כאימוג'י, המשמש ביד אמן פעילים פרו-פלסטינים בנרטיבים המקוונים שלהם.
אסטרטגיה שיווקית חכמה
פה בדיוק זה נהיה מעניין מנקודת מבט שיווקית: השימוש באימוג'י האבטיח אינו רק בחירה אקראית. זו אסטרטגיה חכמה המשרתת מספר מטרות:- עקיפת אלגוריתמים: באמצעות שימוש באימוג'י פרי תמים, פעילים יכולים לעיתים קרובות לעקוף מערכות סינון תוכן. זוהי תחבולה דיגיטלית שמשווקים מכנים "Algospeak".
- פוטנציאל ויראלי: אימוג'ים הם השפה האוניברסלית של האינטרנט. הם קלים לשימוש, קלים לשיתוף, ויכולים להעביר רגשות ורעיונות מורכבים בתו אחד. זוהי ויראליות בצורתה הטהורה ביותר.
- המשכיות המסר: על ידי התאמת סמל היסטורי לפלטפורמות דיגיטליות מודרניות, התנועה הפרו-פלסטינית שומרת על נרטיב עקבי לאורך דורות. זוהי המשכיות מותג במיטבה.
הפרספקטיבה הישראלית
כולנו יודעים שלכל סיפור יש שני צדדים, אז איפה הישראלים נכנסים לאירוע? בישראל האבטיחים הם מרכיב בסיסי בקיץ החם (והמהדרים יוסיפו בולגרית או צפתית), כאשר המדינה מייצרת לא פחות מ-140,000 טון בשנה, והניכוס הדיגיטלי הזה לא עבר בשתיקה. הכירו את הנרטיב הנגדי: משתמשי מדיה חברתית פרו-ישראלים החלו במסע משלהם לתבוע מחדש את אימוג'י האבטיח. זה כבר לא עניין של פרי; זה עניין של זהות, ייצוג, וכוחם של סמלים בעידן הדיגיטלי. חלק מהיוזרים הישראלים החלו להוסיף לשם המשתמש שלהם אימוג'ים של דגל ישראל, אבטיח וסרט צהוב (למען החטופים), בעוד שאחרים מייצרים תוכן של ממש סביב אבטיח: סרטוני מתכונים שמלכתחילה מאוד פופולאריים ברשתות חברתיות, סביב אבטיח כאשר ברקע מתנוסס דגל ישראל בגאון. יוזרים אחרים (לרוב צעירים יותר) פשוט רוכבים על טרנדים קיימים ומוסיפים אכילת אבטיח – ריקוד, סאונד טרנדי ועוד. יש כאלו שהרחיקו לכת וממש יצרו משחקי אונליין פשוטים סביב אבטיחים ולעומתם יוצרים פרו-ישראליים שממש מדברים על ניכוס האבטיח כסמל פלסטיני כאקט לא מבוסס.תובנות שיווקיות ממלחמות האימוג'י מאבק דיגיטלי זה מציע תובנות מרתקות למשווקים:
- . כוחם של סמלים: מי היה מאמין שפרי יכול לשאת כל כך הרבה משמעות? זה מזכיר לנו שבהקשר הנכון, אפילו הסמלים הפשוטים ביותר יכולים להעביר מסרים מורכבים.
- חשיבותן של אסטרטגיות פרואקטיביות: התגובה הפרו-ישראלית מדגישה את הצורך של מותגים להיות ערניים לסמלים שלהם ומוכנים לתבוע אותם מחדש במידת הצורך.
- האותנטיות חשובה: התגובות האפקטיביות ביותר הן אלו המושרשות בקשרים תרבותיים אמיתיים. הקשר החקלאי של ישראל לאבטיחים מספק בסיס אותנטי לנרטיב הנגדי שלה.
- דוד מול גוליית בעידן הדיגיטלי: הנוכחות הדיגיטלית הפרו-פלסטינית עולה משמעותית במספרה על זו הפרו-ישראלית. זו תזכורת שבעולם השיווק הדיגיטלי, לא תמיד מדובר במי שהכי רועש, אבל לפעמים כן.